טיפול בפוסט טראומה במבוגרים: מה ההנחיות הקליניות ממליצות
ההנחיות המקצועיות המרכזיות בעולם מסכימות על נקודה אחת: הטיפול הראשון בפוסט טראומה הוא טיפול פסיכולוגי ממוקד טראומה, ורוב הטיפולים בקבוצה הזו שייכים למשפחת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. תרופות מוצעות כאפשרות נוספת, בדרך כלל כשטיפול כזה אינו זמין או אינו מתאים. המאמר מסביר מה ההבדל בין הגישות, מה משותף להן ומה חשוב לבדוק כשבוחרים מטפלת או מטפל.
מה קובעות שתי ההנחיות המרכזיות
| הנחיה | מומלץ כקו ראשון | אפשרויות נוספות |
|---|---|---|
| האגודה הפסיכולוגית האמריקאית (APA), אושרה בפברואר 2025 | עיבוד קוגניטיבי (CPT), חשיפה ממושכת (PE), CBT ממוקד טראומה | EMDR, טיפול קוגניטיבי, טיפול בחשיפה נרטיבית (NET), תרופות SSRI/SNRI |
| המכון הבריטי NICE, NG116 (2018) | CBT ממוקד טראומה או EMDR | תרופות כמו סרטרלין או ונלפקסין לפי בחירת המטופל; להימנע מבנזודיאזפינים |
במהדורת 2025 של APA הטיפולים בעמודה השלישית סווגו כ"מוצעים" ולא כ"מומלצים", כי בסיס המחקר שלהם נמצא חלש יותר. הסיווג הזה שנוי במחלוקת בקרב אנשי מקצוע, והוא משקף את רמת הראיות ולא את ערכו של כל טיפול עבור אדם מסוים.
מה משותף לטיפולים שעובדים
מתחת לשמות השונים יש גרעין משותף. כל הטיפולים המובילים עוסקים בזיכרון עצמו ולא רק בהשלכותיו, כולם מצמצמים בהדרגה את ההימנעות, וכולם בוחנים מחדש את המסקנות שאדם הסיק ממה שקרה לו. הם מובנים, מוגבלים בזמן (לרוב בין 8 ל־16 מפגשים) וכוללים תרגול בין המפגשים. הסבר על הסיבה שההימנעות מנציחה את התסמינים מופיע במאמר על טראומה ופוסט טראומה.
שלוש גישות קוגניטיביות התנהגותיות מובילות
טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT) מתמקד ב"נקודות תקיעה", אמונות שנוצרו או השתנו בעקבות הטראומה ומשאירות אותה פעילה: על אשמה, אמון, שליטה, ביטחון וקרבה. העבודה נעשית בעיקר דרך כתיבה ודפי עבודה, בדרך כלל במשך 12 מפגשים.
חשיפה ממושכת (PE) עובדת בשני ערוצים: חזרה מודרכת אל הזיכרון במפגש וחזרה הדרגתית למצבים בטוחים שהאדם נמנע מהם במציאות. השיטה פותחה על ידי פרופ' עדנה פואה, ילידת ישראל.
טיפול קוגניטיבי לפוסט טראומה (CT-PTSD) נשען על המודל של אנקה אלרס ודוויד קלארק. הוא מעדכן את הזיכרון במידע שלא היה זמין בזמן אמת ("שרדתי", "זה לא היה בשליטתי"), מלמד להבחין בין תזכורת לסכנה ממשית ועוזר "להחזיר את החיים": לשוב לפעילויות ולקשרים שנעזבו.
לצדן עומד EMDR, שמשלב התמקדות בזיכרון עם גירוי דו־צדדי, בדרך כלל תנועות עיניים. הוא מומלץ בהנחיות הבריטיות ומוצע בהנחיות האמריקאיות. מספר המפגשים, הקצב והאופן שבו נוגעים בזיכרון משתנים בין הגישות ובין אנשים.
עד כמה הטיפולים האלה עוזרים
סקירה שיטתית ומטא־אנליזה משנת 2020, שכללה עשרות ניסויים מבוקרים במבוגרים, מצאה את הראיות החזקות ביותר לטיפולים שהוזכרו כאן: CPT, טיפול קוגניטיבי, PE ו־EMDR. עם זאת, חשוב להיות כנים: לא כל מטופל מגיב לטיפול, חלק מפסיקים באמצע, ואצל חלק נשארים תסמינים גם אחרי שהוא מסתיים. מטפלת שאומרת מראש את מספר המפגשים המדויק שיידרש או מבטיחה ריפוי מלא, מבטיחה יותר ממה שהמחקר מאפשר.
מה עם תרופות
תרופות מסוג SSRI ו־SNRI נמצאו יעילות במידה מתונה בהפחתת תסמיני פוסט טראומה, ולעיתים הן מסייעות במיוחד כשיש גם דיכאון. ההחלטה על טיפול תרופתי, מינון ושינוי שלו נמצאת בידי פסיכיאטר או רופא משפחה בלבד. תרופות הרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים אינן מומלצות כטיפול בפוסט טראומה לפי ההנחיות הבריטיות.
האם צריך תקופת ייצוב ארוכה קודם?
שאלה זו נמצאת בוויכוח מקצועי. ההנחיות אינן דורשות שלב ייצוב ממושך לפני עיבוד הטראומה, ומחקרים מראים שרבים מסוגלים להתחיל עיבוד מוקדם יחסית. מנגד, כשיש סיכון לפגיעה עצמית, שימוש בחומרים או טראומה מורכבת שמלווה בקשיי ויסות קשים, נכון להקדיש תחילה זמן לביטחון ולמיומנויות ויסות. כאן משתלבות אצלי מיומנויות מתוך DBT, כמו סבילות מצוקה וויסות רגשי, כמרכיב בתוך טיפול פרטני ולא כתוכנית DBT מלאה. ההחלטה נעשית לפי האדם, ולא לפי נוסחה.
איך זה נראה אצלי
אני עובדת עם מבוגרים בכלים מתוך CBT ממוקד טראומה. בשיחה הראשונה נבדוק יחד איזו מהגישות שתוארו כאן מתאימה לכם. כאשר נדרש פרוטוקול ייעודי בהשגחה של מטפל שהוסמך בו, או הערכה פסיכיאטרית, אני אומרת זאת בפשטות ומסייעת בהפניה. טיפול טוב מתחיל בהתאמה הנכונה.
רוצים לדבר על זה?
אפשר לקבוע שיחת היכרות קצרה, להבין יחד מה קורה עכשיו ולבדוק איזה צעד מתאים לכם.
מקורות
- American Psychological Association. (2025). Clinical Practice Guideline for the Treatment of Posttraumatic Stress Disorder. סיכום ב־APA Monitor, יולי 2025; עמוד ההנחיה. הנחיה קלינית.
- NICE. (2018). Post-traumatic stress disorder (NG116). nice.org.uk/guidance/ng116. הנחיה קלינית.
- Lewis, C., Roberts, N. P., Andrew, M., Starling, E., & Bisson, J. I. (2020). Psychological therapies for post-traumatic stress disorder in adults: systematic review and meta-analysis. European Journal of Psychotraumatology, 11(1), 1729633. doi:10.1080/20008198.2020.1729633
- Resick, P. A., Monson, C. M., & Chard, K. M. (2017). Cognitive Processing Therapy for PTSD: A Comprehensive Manual. Guilford Press.
- Foa, E. B., Hembree, E. A., & Rothbaum, B. O. (2007). Prolonged Exposure Therapy for PTSD. Oxford University Press.
- Ehlers, A., & Clark, D. M. (2000). A cognitive model of posttraumatic stress disorder. Behaviour Research and Therapy, 38(4), 319–345.