התקף פאניקה: מה קורה בגוף ואיך עוברים אותו
התקף פאניקה הוא גל פתאומי של פחד עז שמגיע לשיאו בתוך דקות ומלווה בתחושות גופניות חזקות: דפיקות לב מהירות, קוצר נשימה, סחרחורת, רעד, זיעה, לחץ בחזה ותחושה שמשהו נורא עומד לקרות. ההתקף מפחיד מאוד, אבל אינו מסוכן כשלעצמו, והוא נחלש גם בלי שעושים דבר. בהתקף הראשון, ובמיוחד כשיש כאב חזה חדש או רקע רפואי, נכון לפנות לבדיקה רפואית כדי לשלול סיבה גופנית.
למה הגוף מגיב כך
בזמן התקף מופעלת מערכת ההישרדות של "הילחם או ברח", בלי שיש מולה איום ממשי שממנו צריך לברוח. הלב מאיץ כדי להזרים דם לשרירים, הנשימה נעשית מהירה ושטוחה והשרירים מתכווצים. נשימה מהירה מורידה את רמת הפחמן הדו־חמצני בדם, וזה מסביר חלק מהתחושות המבהילות ביותר: סחרחורת, עקצוצים באצבעות ותחושה שהעולם נראה "לא אמיתי". כל אלה תגובות של מערכת תקינה שפועלת בזמן הלא נכון.
המעגל שמגביר את ההתקף
המודל הקוגניטיבי של דוויד קלארק (1986), שעליו מבוסס רוב הטיפול הקוגניטיבי בפאניקה, מתאר מעגל שמזין את עצמו:
- מופיעה תחושה גופנית, למשל דפיקה מהירה אחרי עלייה במדרגות או קפה.
- התחושה מפורשת כסימן לסכנה: "זה התקף לב", "אני משתגע", "אני אתעלף".
- הפירוש מעורר פחד.
- הפחד מגביר את התחושות, והתחושות החזקות יותר "מאשרות" את הפירוש.
נקודת המפתח היא שלב 2. איננו יכולים למנוע מהלב להאיץ, אבל אפשר לשנות את המשמעות שאנחנו נותנים לכך. כשהדפיקה המהירה מפורשת כ"שוב הגוף שלי נדרך, זה לא נעים וזה יעבור", המעגל מאבד מכוחו.
מה עושים ברגע עצמו
- קוראים לזה בשמו: "זה התקף פאניקה. הוא יגיע לשיא ויירד."
- לא נלחמים בתחושות: מאבק בהן מגביר את העוררות. מסתכלים עליהן כמו על גל שעולה ויורד.
- נשארים אם אפשר: בריחה מהמקום מלמדת את המוח שהמקום מסוכן, והיא אחת הסיבות לכך שההתקפים מתרבים.
- מאטים את הנשיפה, בלי לנסות לנשום עמוק בכוח. פירוט התרגיל מופיע במאמר על כלים להרגעת חרדה.
התקף מגיע לשיאו בתוך דקות בודדות ומתחיל לדעוך. הידיעה הזו עצמה מקלה.
התקף אחד אינו הפרעת פאניקה
בסקרים של ארגון הבריאות העולמי בעשרות מדינות, כ־13% מהאנשים דיווחו על לפחות התקף פאניקה אחד בחייהם, ורובם לא פיתחו הפרעה. מדברים על הפרעת פאניקה כאשר ההתקפים חוזרים באופן לא צפוי, ולפחות חודש אחרי אחד מהם יש דאגה מתמשכת מהתקף הבא או שינוי בהתנהגות כדי למנוע אותו. לעיתים מצטרפת אליה אגוראפוביה: הימנעות ממקומות שקשה לצאת מהם, כמו סופרמרקט, עמידה בתור או נסיעה בכביש מהיר. על ההבדלים בין סוגי החרדה אפשר לקרוא בעמוד סוגי חרדות.
אזעקה אמיתית והתקף פאניקה
מאז תחילת המלחמה מתארים אנשים רבים התקפים שמתחילים בזמן אזעקה או ברעש שמזכיר אותה. כאן חשוב להבחין: פחד בזמן אזעקה אמיתית הוא תגובה נורמלית, ומה שצריך לעשות אז הוא לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף. התקף פאניקה שמופיע בשקט, למשל מרעש אופנוע ברחוב, הוא מערכת אזעקה פנימית שלמדה להגיב לכל צליל דומה. בשני המקרים התחושות דומות, אבל המענה שונה.
איך CBT מטפל בפאניקה
CBT הוא הטיפול הפסיכולוגי שלו הראיות העקביות ביותר בהפרעת פאניקה, והוא הטיפול המומלץ בהנחיות הבריטיות. הוא כולל בדרך כלל:
- הבנת המעגל באופן אישי: אילו תחושות מפחידות אתכם ומה אתם בטוחים שהן אומרות.
- חשיפה לתחושות הגוף (חשיפה אינטרוספטיבית): יצירה מכוונת של סחרחורת קלה בסיבוב על כיסא, דופק מהיר בריצה במקום או נשימה דרך קש, במקום מוגן ובליווי מטפלת. כך המוח לומד שהתחושות עצמן אינן מסוכנות.
- ויתור הדרגתי על התנהגויות ביטחון, כמו טלפון שחייב להיות כל הזמן ביד או ישיבה רק ליד הדלת.
- חזרה מדורגת למקומות שנמנעתם מהם, לפי תוכנית שבונים יחד.
החשיפה נשמעת מפחידה, אבל היא נעשית בקצב שהמטופל מסכים לו, והיא החלק שמייצר את רוב השינוי.
לפנות לעזרה
אם ההתקפים חוזרים או שהפחד מהם כבר מכתיב לאן ללכת, זה זמן טוב לפנות. בקליניקה שלי בלהבים נבנה יחד מפה של המעגל האישי שלכם, ונתקדם צעד אחר צעד בקצב שמתאים לכם.
רוצים לדבר על זה?
אפשר לקבוע שיחת היכרות קצרה, להבין יחד מה קורה עכשיו ולבדוק איזה צעד מתאים לכם.
מקורות
- American Psychiatric Association. (2013). DSM-5. הגדרת התקף פאניקה והפרעת פאניקה.
- Clark, D. M. (1986). A cognitive approach to panic. Behaviour Research and Therapy, 24(4), 461–470. מודל תיאורטי.
- de Jonge, P., Roest, A. M., Lim, C. C. W., et al. (2016). Cross-national epidemiology of panic disorder and panic attacks in the World Mental Health Surveys. Depression and Anxiety, 33(12), 1155–1177. סקר אפידמיולוגי.
- Pompoli, A., Furukawa, T. A., Imai, H., et al. (2016). Psychological therapies for panic disorder with or without agoraphobia in adults: a network meta-analysis. Cochrane Database of Systematic Reviews, CD011004. מטא־אנליזת רשת.
- NICE. (2011). Generalised anxiety disorder and panic disorder in adults: management (CG113). nice.org.uk/guidance/cg113. הנחיה קלינית.