דילוג לתוכן

טיפול קצר טווח בדיכאון

מהו דיכאון?

 אז מהו דיכאון?

דיכאון היא היא מחלה הקשורה למצב הרוח של האדם אשר משפיעה עליו נפשית וגופנית, ופוגעת בתפקוד היומיומי שלו. רובנו מכירים ומכירות תחושות של דכדוך ועצב כתוצאה מאירועי חיים קלים או מורכבים ולעיתים חלקנו מפתחים דיכאון כתוצאה מאירועי חיים משמעותיים (דיכאון לאחר לידה, אובדן ואבל וכו')

הביטוי "אני בדיכאון" או "איזה דיכאון" מוכר לכולנו ואנו מרבים להשתמש בו לאור סיטואציות שונות שאנו מתמודדים איתן. אך מתי ביטויים אלו הופכים לדיכאון של ממש? איך נדע להעריך שזו אפיזודה חולפת או בעיה אמיתית..? 

אשמח להרחיב על כל זאת ואולי להיות מגדלור של אור לאלו הנמצאים בחשיכה.

סוגי דיכאון ותסמינים

דיכאון קליני/דיכאון מז'ורי
(Major Depressive Disorder)

הוא דיכאון של מצב ממושך (לפחות שבועיים) של מצב רוח ירוד המתבטא ברגשות שליליים, חוסר עניין והנאה מהחיים ובעיקר מפעילויות שסיפקו לנו הנאה בעבר, הפרעות שינה ותיאבון, דימוי עצמי נמוך, תחושת אשמה ללא קשר למציאות, ירידה בריכוז ובזיכרון. כמו כן, זה ילווה  בפגיעה בתפקוד היומיומי כגון: קושי לצאת מהמיטה, ללכת לעבודה, להיפגש עם חברים, לשמור על ההיגיינה וכד'.

דיכאון יכול להופיע בכל הגילאים אך הזמן השכיח של הופעת תסמיני הדיכאון הקליני הוא בשנות ה-20.

לפי ה-DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), על מנת לאבחן אדם כבעל דיכאון קליני/מז'ורי, חייבים להופיע 5 סימפטומים או יותר מהרשימה הבאה, במשך שבועיים רצוף,  כשאחד מהם הוא מצב רוח ירוד או חוסר עניין והנאה:

1. מצב רוח ירוד ברוב שעות היום
2. הפחתה משמעותית בעניין והנאה ברוב או בכל הפעילויות לאורך היום
3. הפרעות בתיאבון (ירידה או עליה בתיאבון)
4. הפרעות בשינה (שינה ממושכת או קושי לישון)
5. תנועתיות מוגברת או איטיות יתר המופיעות כמעט בכל יום
6. עייפות או חוסר אנרגיה כמעט בכל יום
7. תחושת חוסר ערך או אשמה מוגזמת כמעט בכל יום.
8. קושי בריכוז או בקבלת החלטות כמעט בכל יום
9. מחשבות חוזרות ונשנות על מוות (רעיונות או נסיונות התאבדות).

חשוב לציין כי האבחנה תינתן כאשר הסימפטומים המתוארים, יובילו לפגיעה משמעותית באחד מתפקודי החיים. כמו כן, יש לבדוק שהאבחנה אינה קשורה לגורמים פיזיולוגיים או נפשיים אחרים.

התסמינים יכולים להשתנות אצל ילדים. הפרעות כגון כאב וחרדה יכולים להוות סימן אזהרה לדיכאון ויש לשים לב ולעקוב אחר המצב.

דיסתימיה ( Dysthymia)

דיכאון שקט/דיכאון סמוי

דיסתימיה היא בעלת תסמינים דומים לדיכאון ובעלת אורך זמן ממושך (של שנתיים לפחות). 

התחלת דיסתימיה, בשונה מדיכאון, תהיה איטית, הדרגתית וכמעט שאינה מובחנת. חומרת התסמינים תהיה מתונה יותר מאלו של הדיכאון. אצל אנשים הסובלים מדיסתימיה יכולת התפקוד אינה נפגעת, הם מבצעים מטלות יומיומיות והם נמצאים בקשר עם הסביבה. לכן, בגלל שהם סובלים מכך לאורך שנים, הם חשים ש"ככה הם" ולא חושבים שיהיה ניתן לשנות זאת. כמו כן, לרוב, בגלל שההערכה העצמית שלהם היא נמוכה, הם ירגישו כי הם לא ראויים לטיפול, לא ירגישו בנוח להוציא על כך כסף או לבזבז על כך זמן, ואף יאמינו שיש אנשים שסובלים יותר מהם והם סתם "מפונקים". הביקורת העצמית רק תחזק אצלם את חוסר התקווה להצלחה בטיפול ואי לכך, הסבירות שיפנו לטיפול נמוכה. 

דווקא לאור סיבות אלו או דומות להן, אני ממליצה בחום לאלו המזדהים עם הכתוב, לבוא לטפל בכך. זה אפשרי! למה לכם לחיות את החיים בצורה שלילית ופאסיבית כשאפשר לבחור אחרת?

באבחנה מסוג זה, יש שיפור משמעותי בטיפול קצר מועד. מניסיון. מזמינה אתכם ואתכן לפנות אליי לבירור טלפוני ראשוני. 

לפי ה-DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי),  האדם צריך להרגיש במצב רוח דכאוני לאורך מרבית הזמן בתקופה של שנתיים או יותר, שההפוגות בהן לא עולה על חודשיים ולענות על שניים לפחות מששת התסמינים הבאים:

  1. הפרעות בתיאבון (ירידה או עליה בתיאבון)
  2. הפרעות בשינה (שינה ממושכת או קושי לישון)
  3. הערכה עצמית נמוכה
  4. קשיי ריכוז או קושי בקבלת החלטות
  5. תחושת חוסר תקווה
  6. עייפות או חוסר אנרגיה

אצל ילדים, דיסתימיה תהיה נפוצה יותר מאשר דיכאון מז'ורי.

דיכאון פסיכוטי

מצב חמור של דיכאון בו נפגע בוחן המציאות ויש מחשבות שווא (מחשבות שאינן הגיוניות) העלולות להביא לניתוק רגשי. במצב זה יש לפנות לטיפול פסיכיאטרי דחוף ולטיפול תרופתי. לאחר שתהיה הקלה בסימפטומים מומלץ ורצוי לשלב גם טיפול פסיכולוגי.

מהם הגורמים לדיכאון?

לא ידוע מהו הגורם המדויק להתפתחות הדיכאון אך ככל הנראה מדובר בשילוב של כמה גורמים אפשריים:

  • תורשה
  • נוירולוגיה
  • התדרדרות במצב הגופני
  • כאב כרוני בעקבות פציעה או תאונה
  • הורמונים
  • אירועי חיים טרגיים 
  • אירועים טראומתיים בילדות המוקדמת

 

איך מטפלים?

ישנן שיטות שונות לטיפול בדיכאון. העיקריות הן טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. מחקרים מראים כי טיפול CBT נמצא כטיפול אפקטיבי עבור הסובלים מדיכאון. בנוסף, נמצא כי טיפול תרופתי בלבד עוזר רק בסוג דיכאון חמור. חשוב להבהיר שככל שיהיה שיתוף פעולה בין המטפל למטופל, כך יגיעו תוצאות טובות בזמן קצר יותר.  המלצתי האישית היא לנטר את רמת הדיכאון ממנה המטופל סובל ולבדוק עד כמה הוא יכול לשתף פעולה ולהיות בעל מוטיבציה לטיפול ולשינוי.  במידה והמטופל נמצא בדיכאון חמור עד לכדי חוסר רצון לשיתוף פעולה, מומלץ לשלב טיפול תרופתי קצר. בלעדי זה, יהיה קשה לגייסו לטיפול.

במקרים חריגים, ניתן לבדוק טיפול בנזע חשמלי (שוק חשמלי). אמנם יש סטיגמה שלילית על כך, אך הוכח כי הדבר יכול לסייע מאוד ואינו כואב כפי שחושבים.